פרוטוקול
מה שהסתיים במציאות לא תמיד הסתיים במערכת.
אירוע יכול לחלוף, בעוד שהתגובה שנקשרה אליו נשארת פעילה. המחשבה חוזרת, הגוף ממשיך להתכונן ותשומת הלב נשארת קשורה לדבר שכבר אינו דורש פעולה. כך המערכת ממשיכה להקצות משאבים למה שכבר הסתיים.
כאשר ההפעלה הזאת חוזרת, הקשר בין האירוע, המשמעות והתגובה נעשה זמין ואוטומטי יותר, ויכול להמשיך לפעול גם כשהנסיבות כבר השתנו.
Night Plasticity הוא פרוטוקול קולי בן 14 לילות, שפותח לעבודה בדיוק בנקודה הזאת: בין אירוע שהסתיים לבין התגובה שהוא ממשיך להפעיל.
במעבר ממצב יום למצב לילה פוחתת הדרישה להגיב לעולם, והתנאים שבהם אנחנו מפנים קשב ומעבדים מידע משתנים. הפרוטוקול בנוי להשתמש בחלון הזה באופן מכוון ומדורג, כדי לפעול על הקשר שהתקבע ולהפחית את המשאבים שההמשך האוטומטי ממשיך לגייס.
לא לשנות את מה שקרה. לשנות את מה שהוא ממשיך לדרוש מאיתנו.